דברי פתיחה על חמשת המכשולים ניוזלטר 2014/ יובל אידו טל

חברים יקרים שלום,

אין ברירה | אני מודה

אותי תשוקה | אף פעם לא עוזבת

אש | היא המורה האמיתית

העשבים הצעירים | עולים ומופיעים | כל פעם שאביב מגיע

[אִיקְּיוּ סוֹג'וּן. יפן. מאה 15]

 

הפעם, בניוזלטר, בחרנו לבדוק את האפשרות לחמוק מכל הבלאגן הזה.

האם ניתן להיפטר מכל המכשולים שעומדים בדרכם של החיים הטובים?

התאוותנות לעוד ועוד. הכעסנות וכוונות הזדון. הקהות, העייפות. האי שקט והספקנות. האם ניתן באמת לא להיות נתונים לרודנות של כל העריצים האלה?

כתבי הבודהיזם טוענים בעקשנות שכן.

בצד זה, אינספור ניסיונות עבר גורסים בעקשנות שלא.

אנחנו נכנסים לכל מיני דרכים של אימון רוחני, אימון נפשי, ניסיונות בלתי נלאים לשנות את הדרכים בהן אנחנו פועלים בעולם וחווים את העולם. ובכתבי כל הדרכים נמצא כמעט תמיד ניחוח הבטחה. אם רק נלך בדרך, אם רק נשנה את צורת המחשבה, אם רק, אם רק, אם רק…… הכול יהיה נפלא. וזה לא בדיוק ככה.

הרי עם כל הכבוד לתיאורים סכמטיים של העולם ושל התודעה; שתי האמיתות, שלושת הרעלים, ארבע האמיתות [הנאצלות, לא סתם], חמשת המצרפים, שתים עשרה החוליות, מאה ושמונה ההשתחוויות – לחיים יש מורכבות שלא באמת ניתן ליצוק לתוך התבניות האלה.

הנה השדים | עומדים מולך | בכסות | של חוויות חולפות

ולמי התעוזה | לבוא בשיח | על בית סוהר | שנמצא שם לעולם

מאה עניינים | עדיין מסרבים לשקוט | חמש תשוקות | לנצח גועשות

אז שימי סורגים | על ששת חלונות חושייך | שאגת הרוח | כך או כך | תפרוץ אותם

 

[אִיקְּיוּ סוֹג'וּן. יפן. מאה 15]

 

ובכל זאת, אם אנחנו מנויים על הניוזלטר הזה, אז כנראה שאנחנו מוצאים גם טעם כלשהו באימון הרוח, ברענון המחשבה, בבדיקת האפשרות לא לסבך דברים שלא לצורך. או לפחות לסבך ולהסתבך טיפה פחות.

איפשהו, בין הציניות העקרה, לבין הרוחניקיות האידיאליסטית, ניתן ללכת בדרך אמצע כלשהי, שאינה דומה לאף אחד משני אלה. נדמה לי שזו הנקודה שאותה אנחנו מבקשים למצוא ביחד בפסיכו-דהרמה; אימון רוח שיש בו האיזון העדין בין הראייה המפוכחת ומידת הענווה לבין יומרה בריאה לשינוי עמוק, מקיף ומשמעותי בצורות שבהן אנחנו חושבים, חיים ופועלים בעולם.

משתתפת באחד הקורסים שלנו, אישה רחבת לב וחדת לשון, אישה שאני אוהב מאוד, אמרה פעם על הלימוד והאימון בפסיכו-דהרמה: "אני לא יודעת אם זו הענווה הכי יהירה או היוהרה הכי ענווה שאי פעם ראיתי." זו התייחסות שאיתה אני יכול לחיות בטוב.

מרים כוסית | עם זוהר הירח | מבקש ממנו | כדי שנהיה שלושה | הזמן גם את צִלי

אבל הירח לא יודע איך לשתות | צִלי | אינו יודע | אלא את גופי

אבל כן | לרגע | הם היו שם | הירח וצִלי | איתי | להיפרד מעינוגי אביב חולפים

ושרתי | הירח לא ידע מה לעשות | רקדתי | צִלי ידע רק לדדות

התעוררתי | לתנות לך אהבים | השִכרות התפוגגה | התפוגגו גם | שני החברים

וכמה אני אוהב | את החיים האלה | בנדודים | לנצח אין לדעת

רק לרגעים | לראות | במלוא עומקו | נהר של כוכבים

 

[לִי בָּאי. סין. מאה 8]

ברוח הזאת בדיוק אנחנו שמחים להציע את הפעילויות הקרובות שלנו ואת הקורסים והסדנאות של סמסטר האביב, הבא עלינו לטובה.

זה גם הזמן להגיד תודה לכל מי שנרשם לסמסטר א'. כמעט כל הקורסים התמלאו עד אפס מקום והיה משמח ומרגש עד מאוד לראות את מידת הרצינות והרצון, הנכונות וההתלהבות ללמוד לחיות חיים טובים ומיטיבים יותר.

התרגשתי מאוד גם לראות כמה מתלמידינו הוותיקים והחדשים מילאו את אולם ההרצאות בכנס "תודעה, חקר מוח ומדיטציה – שילוב מבטיח או בזבוז זמן?“ שארגנו מרכז מודע למודעות, מדע וחברה, מכון סגול למחקר יישומי במדעי המוח ובית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. תודה. תוכלו למצוא כאן http://mindfulness.co.il/2014/01/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%94%D7%99%D7%94/

קישור לדף של הכנס, שבו כבר מופיעים מאמרים [בקרוב אשלח להם גם את שלי] ושבקרוב יעלו בו סרטונים של ההרצאות עצמן. כשיעלו סרטוני ההרצאות נשלח לכם קישורים.

 

אז שוב תודה

 

שלכם

 

בקידה

 

יובל אידו טל

מנהל אקדמי

פסיכו-דהרמה

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s