מעבר למיינפולנס – טיפוח הלב

 

מעבר ל"מינדפולנס" – טיפוח הלב

אל הבימה עלתה אישה קטנה, שברירית משהו, עטופה בחולצת משי כחולה. במבט ישיר ונחוש המלווה בחיוך הזמינה את כולנו לקידה – זו ההתחלה המסורתית של כל מפגש בנארופה, היא מסבירה, וכולנו קדים יחד "אין ראשון ואין אחרון".

זוהי ד"ר קרן קיסל ווגלה, ראש תחום פסיכותרפיה של הגות. קרן פותחת בהתייחסות שלה לשם שניתן לתחום שלה: היא לא אוהבת אותו, ומעדיפה את התיאור של "שפיות זוהרת" (brilliant sanity, מונח שהגה Chögyam Trungpa Rinpoche), שהיא בעיניה חוכמה ענקית.

בתיאור ארבעת המשכנים האלוהיים, המכונים כאן The four limitless (or immeasurables), היא מעירה שקיומם אינו תלוי בנסיבות או בהקשר. הם כמו השפיות הזוהרת, הם בטבענו ולא תלויים בדבר. תפקידנו כמטפלים הוא לעזור לבני אדם לזהותה, להכיר בה, כך שיוכלו להתחבר אליה. "אני שפיות זוהרת", היא אומרת. אין צורך להגביר או לחזק את השפיות הזוהרת, רק להסיר את המכשולים בינה לאדם. מכשול כזה היא האמונה של הפרט, שהוא "אני" נפרד קבוע ויציב.

ומהי שפיות זוהרת? לפי התיאורים מסתבר שזו שם נוסף למה שמוכר בשם "טבע הבודהה" שבתוכנו. להגדרתה של קרן – זה הטבע הבסיסי שלנו, או הטוב הבסיסי, התפישה שכל הברואים פתוחים באופן אינסטקטיבי, בהירים (clear) ובעלי חמלה.

מאחר ששפיות זוהרת אינה מותנה בדבר, הרי הטיפול הבודהיסטי אינו עוסק בעזרה לבני אדם להיפטר מחוויותיהם ולהשתנות. שינוי נוצר (אולי) מהיותנו נוכחים ברגע. הניסיון לדחוף אנשים לשינוי – זו תוקפנות, מבחינה בודהיסטית, זה אומר לדחות את החוויה שלך.

במענה לשאלה: אם השפיות הזוהרת היא באופיינו, מדוע אנו מתרחקים ממנה? השיבה קרן שאנו מתרחקים ממנה כי היא אינה תומכת באגו שלנו. להיות בה, משמע להיות במרחב אחר בלי ידיעה, בחוסר וודאות, בחוויה ישירה, להיות הדיוט, להפגין תמימות – וזה לא נוח לנו.

בהמשך הרצאתה קרן מתארת את המשכנות הנאצלים ולפעמים משלבת בדוגמאות מעבודתה, כמו למשל כאשר מדברת על מייטרי,Love and kindness. היא מספרת שבדרך כלל אנשים שמגיעים אליה לטיפול מגלים תוקפנות כלפי עצמם. זה מתבטא באופן בהם הם רואים את עצמם, וחווים את עצמם כחסרי ערך. בעבודתה עם המטופלים היא בעיקר עסוקה בלעזור להם לפתח תשומת לב, נדיבות ואהבה אל עצמם (מייטרי, להיות ידידותי כלפי עצמך, שבעיני זה סוג של חמלה) ואומץ.

קרן רואה ביחסים הבינאישיים האותנטיים (genuine relationship) את האלמנט העיקרי בתרפיה. "אנחנו עובדים ביחד", היא אומרת. לדוגמה היא מספרת על עם סטודנט ש"יורד" על עצמו ללא הרף, הוא ביקורתי ומאמין שהוא רע וחסר ערך, וזהו "מי שאני". קרן עובדת איתו על תשומת לב לצורה שבה הוא חוזר על אותו סיפור, ובוחנת איתו את התחושות שלו ושלה בתוך המקום הזה של "להיות רע".

סקירה של ארבעת המשכנים הנאצלים

מעניין שההגדרות וההסברים שונים במקצת מאלה שקיבלתי בעבר, ובכך יכלו להאיר נקודות מבט חדשות.

מייטרי Loving kindness

באופן מסורתי זו המשאלה שכל היצורים יהיו מאושרים ויאפשרו ידידות בלתי מותנה כלפי עצמם ואחרים, ויתייחסו בעדינות ובחוסר תוקפנות לכל ההיבטים של החוויה האישית.

תרגול: מטא.

חמלה

באופן מסורתי: המשאלה שכל היצורים יהיו משוחררים מסבל.

תרגול: טונגלן (שליחה וקבלה).

כאן הייתה לקרן הערה מעניינת. היא הדגישה שחמלה עוסקת בשחרור מהסבל בהווה, ובניסיון להקל עליו, בעוד שבמייטרי המשאלה היא שכל היצורים יהיו מאושרים בעתיד.

היא התייחסה להבדל בין כאב לסבל, כי יש נטייה לזהות בין השניים. הכאב הוא חלק מהחיים, אך הסבל הוא המאבק בו אנו עסוקים סביב הכאב, בכדי שלא להרגיש אותו. יש בסבל ניסיון לדחות, לנתח, להבין למה זה קורה לי?

הבודהה חשב שהסבל הוא לא מחויב המציאות.

להיות חומל משמעו להיות עם מישהו שסובל בתוך הכאב, להיות מוכן להיות עם מה שעולה ברגע זה עם האדם, וזה דורש אומץ. עבור המטפל הצורך להיות עם מטופל שסובל, זה כואב. התסכול שלנו כמטפלים הוא מכך שאנו יודעים שזה לא חייב להיות כך.

מודיטא – Sympathetic joy 

המודיטא מוגדרת באופן מסורתי כמשאלה שכל היצורים יהיו מאושרים ומפגינים ידידותיות לא-מותנית. זוהי חביבות והעדר תוקפנות כלפי כל ההיבטים של החוויה האישית.

תירגול: Rejoicing

כאן היא מציינת שזה כמעט הפוך לאינטואיציה שלנו כי התפישה השגורה היא שעלינו להיות רציניים ולא להיות שמחים ומאושרים. לא מדובר כאן באושר אישי או בשמחה מצומצמת, אלא בחוויה רחבה של פתיחת הלב ברצון לשתף ולכלול את כולם.

השתוות הנפש

פה היא מעירה שלפעמים קשורה לזה פנטזיה של "להיות שטוח" והדימוי שנתנה זה כמו "פירה" (מחית תפוחי אדמה). בזה היא רואה, כמובן, זיוף של המושג.

תירגולים: "כמוני" ובאמצעות המראה של אמפתיה.

הערה על ארבעת המשכנים הנאצלים מתייחסת לכך שבעצם זה מנוגד לחוויית חיינו. זה הפוך לתרבות המערבית, כאשר אנו מכוונים לנפרדות, ו"להיות ראשון"

הערות על פסיכותרפיה של ההגות. גישה זו עוסקת בחוויה הישירה. רק דרך חוויה ישירה ניתן לגעת בשפיות הזוהרת שלנו. דרך החושים, מיינד, רגשות מחשבות יחסים. הכלי העיקרי לריפוי, דהיינו, להתחבר מחדש ולגלות את השפיות הזוהרת האינהרנטית, הוא יחסים אותנטיים. באותנטיות הכוונה היא להיות חופשיים משליטת האגו מבולבל ומהשלכותיו.

הצעות לקריאה והעמקה:

Contemplative psychotherapy at Naropa University:

http://www.naropa.edu/academics/graduate/psychology/macp/index.cfm

Siegel, Daniel J., Mindsight:  the new science of personal transformation.

Siegel, Daniel J., The mindfull therapist.

On brilliant sanity: Journal of contemplative psychotherapy, vol. 1, The Naropa Institute

 Karen Kissel Wegela: http://www.karenkisselwegela.com

תגובה אחת על מעבר למיינפולנס – טיפוח הלב

  1. פינגבאק: מקץ | פרשה על פרשה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s