"הנזירה והשטן" תרגום סוטרה מאת ד"ר קרן ארבל

כתב יד מן הקנון הפּאלי
מה שלימד הבודהא

הקריאה בדרשות הבודהא מתוך הקנון הפּאלי יכולה להיות לעתים קשה ומייגעת למי שאינו רגיל לסגנון, לטרמינולוגיה הטכנית ולחזרות המרוּבּוֹת, שנועדו לעזור בתהליך השינוּן. דרשות אלו, כמו רבים מהטקסטים הבודהיסטים, דורשות ידע מסוים בתפיסה הבודהיסטית והיכרות עם הטרמינולוגיה המיוחדת למסורת זו. אבל יחד עם זאת, לקריאה בטקסטים עתיקים אלו, שייתכן מאוד שחלקם או רובם הם תיעוד של מה שלימד הבודהא עצמו, יש עוצמה רבה. אלו טקסטים שבנוסף לעושרם הספרותי, מיועדים לגרום לטרנספורמציה תודעתית – מחיים של אי נחת, חרדה, פחד, שנאה, אשליה, תשוקה וסבל, לחיי עֵירוּת, חופש ושלווה. הם פורסים בפנינו את מה שגילה הבודהא, "זה שהתעורר", על מקור הסבל והדרך ולהשתחרר ממנו. הם מתארים בפנינו באופן מפורט את התודעה הלא-עֵרה ואת הדרך אל התעוֹררוּת  מלאה ולחיים של חופש.

מטרתי בתרגום דרשות הבודהא מפּאלי לעברית נועדה לאפשר לדוברי עברית קריאה בלתי-אמצעית של טקסט השייך למסורת רוחנית עתיקה, ושברוב המקרים מגיע אלינו דרך מתווכים שונים. ישנו קסם רב בטעימת הטקסט הזה באופן ישיר ככל האפשר (נכון, תרגום הוא תמיד גם פרשנות, ונכונה גם הטענה שאנחנו רחוקים בזמן מהקונטקסט התרבותי והשפה שבה תורה זו הועברה, עד שאין זה פשוט כלל להבין את כוונת המשורר). אבל למרות כל ההסתייגויות הללו, קריאה ישירה של טקסטים אלו מאפשרת הצצה אישית לעולם רוחני עמוק ועשיר. טקסטים אלו נוצרו מתוך הבנה עמוקה ואינטימית של המציאות הפנימית האנושית וחמלה אמיתית לכל אלו שעדיין שקועים בצער, שנאה, כאב, השתוֹקקוּת וסבל. אני מאמינה שבקריאה ישירה של הטקסטים המקוריים, יוּכל כל אחד למצוא את מקורות ההשראה שלו, וכלים אפקטיביים לטיפוח ופיתוח חיי עֵירוּת וחופש.
בחרתי בדרשה קצרה מאוד, המתארת את התובנה שהתעוררה אצל נזירה בשם סֵלַא, לגבי אחת מהסוּגיוֹת העיקריות בתורתו של הבודהא: מהו ה"דבר" לו אנו קוראים "אני".

ראשית מספר הערות שנועדו להבהיר מושגים ורעיונות בודהיסטיים. בסוטרה אנו פוגשים דמות המכונה "מָארַה". מָארַה מופיע בטקסטים הבּוּדהיסטיים בשני אופנים: הוא נתפס כהתגלמות כוחות התודעה המפתים, המבוּלבּלים, מלאי הספקות וההשקפות המוּטעות, וגם כיצור אמיתי ומרוּשע, המנסה להסית את הבודהא ותלמידיו מן הדרך הרוחנית. אפשר גם להניח שדמותו של מָארַה מופיעה בטקסטים אלו כאמצעי דידקטי; דמותו מעלה בפני הבודהא ותלמידיו שאלות קשות שמתבקשת להן תשובה. יתר על כן, מעניין לציין ששלוש בנותיו של מָארַה נקראות בקנון הפּאלי בשמות שאינם מקוּבלים לנשים, ושמייצגים באופן ברור את האלמנטים הלא-מועילים בתודעה: טַנְהַא (השתוֹקקוּת), רַאגָה, (תשוּקה), ואַרָטי (סלידה).

בסיום תשובתה של הנזירה למארה, היא מדברת על "המִצְרַפים, היסודות וששת בּסיסי החוּשים הללו". המצרפים מהם מורכב האדם על פי התפיסה הבודהיסטית: גוף, תחוּשה, תפיסה, התניוֹת והכּרה. היסודות על פי התפיסה הבּוּדהיסטית הם אדמה, מים, אש ואוויר. "בסיסי החוּשים" הם לא רק איבר החישה עצמו, דהיינו, העין, האוזן וכדומה, אלא גם האובייקט התואם: צורה, צליל וכן הלאה. בתפיסה הבודהיסטית, כמו במרבית הפילוסופיות ההודיות, ישנם שישה חושים: חמשת החושים הפיזיים, כאשר התודעה היא החוש השישי, שתופסת את האובייקטים המנטליים כמו רעיונות, זכרונות מחשבות וכדומה.

הנה, אם כן, הסוטרה:
הדרשה על [הנזירה] סֵלַא

כך שמעתי: בבוקר, הנזירה סֵלַא לבשה את הגלימה החיצונית, לקחה את קערת האוכל ונכנסה לסַאוַטְהי לאיסוּף מזון הנדבות. לאחר ששוטטה בּסַאוַטְהי ואספה את מזונה, חזרה הנזירה סֵלַא לאכול את הארוחה היומית. לאחר ארוחתה היא שמה פעמיה ל"יער השחור" לשהייה היומית. לאחר שנכנסה ל"יער-השחור", התיישבה הנזירה סֵלַא מתחת לאחד העצים כדי לבצע את התרגול היומי. אוֹ אז ניגש אליה מָארַה המרוּשע, בבקשו לעורר בה פחד, בּהלה וקהוּת חוּשים, ולערער את הריכּוּז שלה. לאחר שניגש אליה, פנה מָארַה אל הנזירה סֵלַא בשיר:

"על ידי מי נוצרה דמוּת זו?
היכן יוֹצרה של דמוּת זו?
היכן נוֹצרה הדמוּת? לאן היא תיעלם?"
בדעתה של הנזירה סֵלַא עלתה השאלה: "מי הוא זה המדקלם את השיר, אדם או שֵד"?
אז התעוררה [המחשבה] הזו בנזירה סֵלַא: "זהו מָארַה המרוּשע המדקלם שיר זה, משום שהוא מבקש לעורר בי פחד, בּהלה וקהוּת חוּשים, ולערער את הריכּוּז שלי". לאחר שהבינה הנזירה סֵלַא שזהו מָארַה המרוּשע, היא ענתה לו בשיר משלה:

"הדמוּת הזו לא נוצרה מעצמה, והצער הזה לא נוצר על ידי אחר.
מוּתנה בסיבּה זה התהווה, בעקבות התפרקוּת הסיבּה זה ייעלם.
כשם שזרע שנזרע בשדה, צומח תודות לאיכוּת האדמה והלחוּת.
כך גם המִצְרַפים, היסודות וששת בּסיסי החוּשים הללו;
מוּתנים בסיבּה הם התהווּ, בעקבות התפרקוּת הסיבּה הם ייעלמו".
אז הבין מָארַה המרוּשע, "הנזירה סֵלַא זיהתה אותי" ונעלם משם עצוּב ומיוּסר.

הדרשה על סֵלַא
Selasuttaü

פורסם במקור בNRG

קרן ארבל מנחה את הקורס המבואי על בודהיזם – "שיחות על שיחות עם הבודהא"

קצת על הקורס:

מהי משמעותם של ביטויים ופרקטיקות שמקורם במחשבה הבודהיסטית, כמו מדיטציה, מודעות, קשב, חמלה ושחרור? מהי הרלוונטיות שלהם לחיים במאה ה-21?  בקורס מבואי זה נפגוש את יסודות החכמה הבודהיסטית תוך שימת דגש על הרלוונטיות של הרעיונות הבודהיסטיים לחיינו. הקורס יאפשר היכרות עם הבודהיזם הן כפילוסופיה פרגמטית והן כדרך חיים ויציע כלים לחיים קשובים וחופשיים יותר.

עשרה מפגשים שבועיים שבהם נתוודע לטקסט בודהיסטי שבו מתואר מפגש בין הבודהה לבין תלמידיו ומתוכו ננסה להבין את יסודות המחשבה הבודהיסטית. בכל מפגש גם נשוחח וגם נטעם מעט מתרגול המדיטציה המאפשר לרעיונות אלו להיות ישימים ביומיום.

אין צורך בניסיון קודם

קצת על ד"ר קרן ארבל:

"את המסע שלי בדרך הבודהיסטית התחלתי לפני 17 שנים, דרך שעברה, ועוברת, בין לימוד החכמה הבודהיסטית ותרגול מדיטציה על הכרית ובחיי היומיום. נסעתי למקומות שונים בעולם כדי לתרגל באופן אינטנסיבי במהלך תקופות ארוכות של התבודדות.

בין לבין, כתבתי דוקטורט על התיאוריה של המדיטציה בבודהיזם המוקדם, בהנחייתו של פרופ' יעקב רז. בשנים האחרונות אני מלמדת באוניברסיטת תל אביב ובן גוריון וחולקת את אהבתי לתרגול המדיטציה ולדהרמה בהנחיית מפגשי תרגול ולימוד בעמותת תובנה, בית בהאוונה ומסגרות נוספות.

האימון המדיטטיבי האישי, לצד השיח המתמשך עם הטקסטים הבודהיסטיים הקלאסיים והאופן שבו החכמה הבודהיסטית רלוונטית לחיינו כאן ועכשיו, מנחים את דרכי ואת אופן הוראתי".

ד"ר קרן ארבל

מבנה הקורס

10 מפגשים בימי רביעי, בין השעות: 21:00-19:00
תאריך פתיחה: 3.12.14 | תאריך סיום: 4.2.15
(SN I.134)

פוסט זה פורסם בקטגוריה חדשות פסיכו-דהרמה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s