פסיכותרפיה בהשראה בודהיסטית – מאמר של אפרת בורנשיין וצבי להב

מאת: אפרת בורנשטיין וצבי להב*

תקציר:  

המאמר מציג בקצרה את עקרונות היסוד של תורת הנפש הבודהיסטית, שהיא תורה אשר עוסקת במקורות הסבל האנושי, ובדרך להיחלץ מהסבל. מוצגים עקרונות יסוד בתורת הנפש הבודהיסטית והקשרם לפסיכותרפיה המערבית בת זמננו תוך מתן דוגמאות טיפוליות. ארבעה עקרונות מרכזיים הניתנים ליישום בשדה הפסיכותרפיה. עקרונות אלה, אשר שאובים מנסיונם של הכותבים, הם: ההסכמה להיות עם מה שיש, חקירת האופן שבו התודעה מייצרת סבל, פיתוח חמלה כלפי העצמי וכלפי הזולת, והפחתת ההתמקדות בעצמי. בנוסף, מוצג במאמר הפרדוכס הבודהיסטי האומר, שכדי להיות מטפלים טובים, עלינו להרפות מהגדרתנו כמטפלים.

 גלגולו של הבודהא אל חדר הטיפולים של הפסיכותרפיה המערבית בת זמננו מחייב בוודאי תפאורה שונה מזו של הודו הרחוקה, שנת 500 לפנה"ס. כיצד יראה טיפול בודהיסטי בסטינג מודרני? כיצד יתאים את עצמו למצוקות האדם בחברה המערבית של היום? מהם מקורות ההשראה הבודהיסטים עבורנו כמטפלים במפגש עם המצוקה האישית של מישל, דרור, מיכל ואייל? מה העסיק את הבודהה? מה מעסיק אותנו?

במשל ה"חץ המורעל" מסופר על תלמיד הפונה אל הבודהא בתביעה למענה בנוגע לסוגיות מטפיסיות בלתי מוסברות: האם היקום נצחי, .. האם הטטהאגטה (אחד מכינויי הבודהה) ממשיך להיות קיים אחרי המוות, או שהוא חדל להיות קיים?, האם הוא קיים ולא קיים בעת ובעונה אחת? האם הוא לא קיים ולא-לא קיים בעת ובעונה אחת? "על אלה השיב הבודהא: "נניח שאדם נפגע מחץ מורעל וחבריו וקרוביו מביאים אותו למנתח. נניח שזה הפצוע אומר כך,- לא אתן להוציא ממני את החץ הזה עד שלא אדע מי ירה בי. אם הוא ממעמד הלוחמים או ממעמד הכוהנים… אם הוא גבוה נמוך או ממוצע קומה, וכד' – …  תהא דעתו של אדם בנוגע לסוגיות אלה אשר תהיה, עדיין יש לידה, זקנה, דעיכה, מוות, צער, אבל, כאב, יגון, מצוקה, שכיבויים והפסקתם, כך אני טוען, הם בחיים האלה. על כן קבל את שהסברתי כמוסבר, ואת שלא הסברתי כלא מוסבר… משום שאין בהם תועלת, אין הם קשורים באופן מהותי לחיי קודש רוחניים. אין הם מביאים להימנעות, אי היאחזות, הפסקה, שלווה, הבנה עמוקה, הגשמה מלאה, נירוואנה. לכן לא סיפרתי לך עליהם. ומה כן הסברתי? את הסבל, את התעוררות הסבל, את כיבוי הסבל ואת הדרך שמובילה לכיבוי הסבל".

משל זה מבקש ללמדנו על עניינה של התורה הבודהיסטית. מדובר בתורת הכרה שעניינה, התוודעות אל הסבל, מקורות הסבל ונתיבי ההיחלצות מהסבל בזיקה ישירה לחומרי החוויה. דומה שנושא חקירתו של הבודהא כמו גם מושאו, "הקליניקה" של החיים, מעסיק גם אותנו ככל שנוגע להיבטים אוניברסאליים במהות החיים: מעגל הלידה, ההתהוות, הדעיכה והמוות. באיזו מידה תפיסת הנפש הבודהיסטית רלוונטית למרקם האקולוגי תרבותי שלנו?   

להמשך המאמר – כאן   

פוסט זה פורסם בקטגוריה עקרונות בודהיסטיים, צבי להב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s