על מדיטצית תובנה (ויפסנה)

המדיטציה שאנו מלמדים נקראת מדיטציית-תובנה. כפי שכבר אמרנו, מגוון המושאים האפשריים למדיטציה הינו כמעט בלתי מוגבל, ובמהלך הדורות בני- אדם תרגלו מספר רב של מדיטציות שונות. אפילו בתוך מסורת הויפאסנה ישנם סגנונות שונים. ישנם מורי-מדיטציה המדריכים את תלמידיהם לעקוב אחר עלייתה וירידתה של הבטן תוך כדי נשימה. אחרים, ממליצים למקד את תשומת-הלב במגע הגוף כנגד הכרית, יד כנגד יד או לחילופין בתחושה של רגל אחת הנוגעת בשנייה. אף-על-פי-כן, השיטה אודותיה אנו מסבירים כאן נחשבת למסורתית ביותר, וקרוב לודאי שהייתה המדיטציה שגואטמה בודהה הדריך בה את תלמידיו.  סוטרת הסאטיפטנה, הדרשה המקורית של הבודהה אודות ארבעת היסודות של תשומת-הלב, אומרת באופן מפורש שיש להתחיל במיקוד תשומת-הלב בנשימה, ולאחר מכן לשים לב לכל התופעות הגופניות והמנטאליות שעולות.

 

אנו יושבים ומתבוננים באוויר הנכנס ויוצא דרך אפנו. במבט ראשון התהליך נראה מוזר וחסר-תועלת, אולם הבה ונבחן את הסיבות העומדות מאחורי הדרכה זו, בטרם נמשיך בהנחיות מדויקות יותר. השאלה הראשונה שעליה ניתן את הדעת היא מדוע בכלל למקד את תשומת-הלב? אחרי הכול, אנו מנסים לפתח ערנות מודעת. מדוע לא רק לשבת ולהיות מודעים לכל מה שנוכח בתודעה? למעשה, קיימת מדיטציה מסוג כזה. לעיתים מתייחסים לסוג זה של מדיטציות כמדיטציות שקשה להבינן, וגם ביצוען קשה למדי. 

 

התודעה הנה חמקמקה והמחשבות הינן תהליך מורכב מעצם טבעו. בכך כוונתנו לומר שאנו נלכדים, נעטפים ונתקעים בשרשרת המחשבות. מחשבה אחת מובילה לעוד אחת שמובילה לעוד אחת ועוד אחת וכן הלאה. חמש עשרה דקות מאוחר יותר אנו מתעוררים לפתע ומבינים שכילינו את כל הזמן הזה לכודים בחלום בהקיץ, בפנטזיה מינית, או בסדרה של דאגות בנוגע לחשבונות שלנו.

לקריאת כל הקובץ – כאן.  Mindfulness in Plain English (Hebrew)

פוסט זה פורסם בקטגוריה עקרונות בודהיסטיים, עקרונות לחיי יום יום. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s