זרקור על קורס "הייקו – אמנות ואימון"

ההייקו מתבונן בתמונה אחת, בככות, ברגע חולף, אינסופי, במישור בו כל הפרטים שווי ערך זה לזה, קשורים זה בזה, בו דבר אינו נוגד דבר. מבטו של  שיר ההייקו נובע מעין הילד שבנו, ממקום בו איננו יודעים דבר, אנו מופתעים תדיר, התמונה הנחשפת היא פלאית, פשוטה, חד פעמית, יחידה, הווה, זעירה מאוד, ומכילה הכל.

חרש, בלילה,

קודחת באור ירח –

תולעת בערמון

כשראיתי את השיר הזה, ידעתי שאין שירה כזו, ולא דומה לה. נוגעת ברגע שבאמת אין שני לו, שלא ישוב אף פעם,

ובכל זאת, נצחי.

והתאהבתי

אין לו זמן, להייקו

ולא למתבונן, או לכותב, או לקורא. הוא קיום של הרף עין, חופשי לחלוטין מעברו או מעתידו של הרגע.

הוא תרגול של הרף עין, של סוף, של נצח.

יופיו הוא זה של אגל טל

לכן ההייקו הוא אימון. אימון בקשב מדויק, קונקרטי, פשוט. לכן ההייקו הוא אמנות.

אנחנו, אלון, יובל, ליאת ורז, מזמינים אתכם להצטרף אלינו לתכנית ההייקו. 8 מפגשים בימי שני, פרטים כאן.