ועוד
"אתה לא יכול לחיות בגן העדן – אבל אתה חי כאן ועכשיו.
אתה יכול לעשות את זה לגן עדן שלך – או לגהינום שלך.
הבחירה לחלוטין בידיך. באמת"
ועוד
החיפוש שלי אחר האמת התחיל כי ידעתי שיש דרך כלשה לראות את האמת שאינה מחייבת להצטרף אל עדר הבקר בדרכו לבית המטבחיים. חייבת לראות דרך לראות את המציאות באופן ברור, בלי להתבסס על מישהו אחר שיפרש עבורי את העולם. חייבת להיות דרך לחתוך דרך הבלגן שחייתי בו, ולראות מה לכל הרוחות קורה עם היצור הזה שנקרא אני
בחלק של החיפוש שלי למציאת דבר אמיתי, גיליתי את הבודהיזם. לפני שידעתי מה זה באמת, עברתי מספר פעמים דרך הבודהיזם. כל מה שקראתי על זה גרם לי לחשוב שמדובר בלשבת עם רגלים מעוותות בקיפולים בלתי אפשריים, לאכול צמחים, בשעה שמראות של פרחים מופלאים ועננים לבנים מרקדים בראשי. כן… אמרתי לעצמי. כאילו שזה יפתור משהו.
חבל שכל כך הרבה מהכתבים הבודהיסטיים מכוונים לתפקיד כמו מוזיקת מעליות רוחנית. תערבב קצת שירי ערש עם כמה קלישאות בודהיסטיות, ציטטות מיודה (שהכל יזרום דרכך) עם תמונות של סרטי הקונג-פו, תעטוף את זה בכריכה קשה עם תמונה של מעגלים במים, והי, אתה עושה בודהיזם…
הייתי בר מזל שנפגשתי עם מורה אמיתי בגיל צעיר. הייתי בן 19, הוא היה בן 35, לא רחוק מגילי כיום, והבודהיזם שלימד אותי לא דמה בכלום לכל הדתות והפילוסופיות שקראתי עד אז. זה היה דבר אחר לחלוטין
